- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק ת"א 36518-06-12
|
ת"א בית משפט השלום הרצליה |
36518-06-12
12.12.2013 |
|
בפני : סיגל רסלר-זכאי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: תומר פרת |
: המאגר הישראלי לביטוח רכב ("הפול") |
| החלטה | |
לפני בקשה להתיר לתובע (להלן: " המבקש") להביא ראיות לסתור את קביעתה של הועדה הרפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי ענף נפגעי עבודה וזאת לפי הוראת סעיף 6 ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: " חוק הפיצויים") ולמנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה והכירורגיה הפלסטית (להלן: " הבקשה").
הבקשה כאמור הוגשה לאחר שהוגש כתב תביעה ובטרם הוגש כתב הגנה.
עובדות המקרה
1. המשיב יליד 1969 נפגע בתאונת דרכים ביום 26.11.2010 בכף רגל ימין (להלן: "התאונה"). התובע עבר ניתוח בכף רגלו, גובס ונעזר בקביים.
התאונה הוכרה כתאונת עבודה. ועדה רפואית מטעם המל"ל ענף נפגעי עבודה קבעה ביום 23.1.2012 (להלן: " הועדה הראשונה"), כי בעקבות התאונה נגרם למשיב 10% נכות בגין התאונה לפי סעיף 48 (4) לתקנות המל"ל (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: "התקנות").
המשיב הגיש ערר על קביעה זו. ביום 7 במאי 2012 קיבלה הועדה לעררים את הערר וקבעה, כי למשיב נותרה נכות צמיתה משוקללת בשיעור 10% לפי סעיף 49 (3) לתקנות ולא לפי סעיף 48 (4) לתקנות (להלן: " הועדה לעררים"). הועדה קבעה כי יש להפעיל את תקנה 15 בשליש. הועדה לאחר עיון בתלונות המבקש ובמסמכים הרפואיים לא העניקה נכות רפואית בגין הכתף ובגין הצלקת הניתוחית ומכאן הבקשה.
תמצית טענות הצדדים :
2. המבקש טוען לנכות בתחום הכירורגיה הפלסטית בגין הצלקת בכף הרגל בשל כאבים ורגישות. המבקש ממשיך בטיפול ובמעקב רפואי במרפאת כף רגל בבית החולים איכילוב בשל הכאבים והרגישות בצלקות כף רגל והונחה על המשך טיפול אלקטרו תרפיה. המבקש לטענתו מוגבל בעמידה ממושכת והליכה ממושכת. לטענת המבקש, קביעת הוועדה כי הבדיקה תקינה והצלקות לא רגישות ומכוערות לקונית ושגויה.
3. בכל הקשור לפגיעה בכתף, המבקש טוען כי לפני התאונה לא סבל מכאבים בכתף ימין וכאבים אלו הופיעו רק עקב התאונה והשימוש בקביים בהליכה בשל אי יכולתו לדרוך על הרגל המנותחת במשך תקופה ממושכת.
המבקש טוען כי לנוכח בדיקות מאוחרות לבדיקת הוועדה הרפואית יתבקש בית המשפט להתיר לקבל את הבקשה כאמור ולהתיר לו להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל ומשיקולי יעילות לאחד את השלבים השני והשלישי המגולמים בסיפא סעיף 6 ב' לחוק הפלת"ד ולמנות מומחים רפואיים בתחום הכירורגיה הפלסטית והאורטופדיה לבדיקת המבקש וקביעת שיעור נכותו.
4. המשיבה מנגד, טוענת כי יש לדחות את הבקשה מהטעם כי לא צורף תצהיר בתמיכה לטענות ולחילופין יש לדחות את הבקשה מאחר והנסיבות הנטענות בבקשה אינן עומדות במבחנים שהפסיקה מתירה הבאת ראיות לסתור.
5. ביחס לטענות המבקש לצלקת, הרי שהצלקות נבחנו הן ע"י הועדה הרפואית הראשונה של המוסד לביטוח לאומי והן ע"י הועדה הרפואית לעררים. שתי הועדות הגיעו למסקנה חד משמעית שאין לקבוע בגין הצלקות נכות רפואית כלשהי. הועדה לעררים נימקה את מסקנתה תוך התייחסות מפורשת לאישור הרפואי של ד"ר אייכנבלט.
6. בנוגע לכתף ימין, המבקש לא התלונן כלל לפני הוועדה הראשונה על בעיה או מגבלה כלשהיא בכתף. כמו כן, גם בתיעוד הרפואי שנערך סמוך לאחר אירוע התאונה וגם בתיעוד הרפואי המאוחר יותר איזכור לפגיעה בכתף ימין.
7. לטענת המשיבה טענותיו של התובע אינן אלא חוסר שביעות רצון מקביעות ועדת המל"ל. אין בכל אלו נימוקים חריגים או יוצאי דופן במסגרתם הכירה הפסיקה בזכותו של התובע להביא ראיות לסתור.
דיון
8. סעיף 6 ב' סיפא לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפיצויים") קובע כדלקמן:- -
"בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו".
נפסק זה מכבר כי ההיתר להבאת ראיות לסתור את קביעת דרגת הנכות על פי דין מיועד למקרים חריגים ומיוחדים. בית המשפט הצביע על שני סוגי טעמים העשויים להצדיק מתן היתר כזה: טעמים משפטיים, כגון שההליך בו נקבעה הנכות היה נגוע בפגם מהותי, דוגמת תרמית או בטלות מעיקרא. טעמים עובדתיים כגון מקרה בו חל שינוי משמעותי במצבו של הנפגע מאז נקבעה נכותו על ידי המוסד לביטוח לאומי. ברם, אין המדובר ברשימה ממצה וסגורה של מקרים, כדברי כב' השופט אור בע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חב' לביטוח בע"מ נ' טיארה עבדול אחמד, פ"ד מ"ה(4) 77, עמ' 83:-
"אך מה שחשוב להדגיש הוא, שרק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן יותר הדבר ... כל מטרת חקיקתו של סעיף 6ב לחסוך את הצורך בהבאת ראיות רפואיות לעניין נכותו של הנפגע הייתה נמצאת מסוכלת. אכן, פסיקתו העקבית של בית-משפט זה היא שיש למעט במתן רשות להביא ראיות לסתור על-פי הסיפא של סעיף 6ב ולצמצם את ההיתר למקרים נדירים בלבד ."
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
